Space Network News Jerusalem-based news website highlighting positive and inspiring stories & news

אורחים מכל רחבי הארץ הגיעו בשבת אחר הצהריים לביתה של רחל (רייצ'ל) נתנאל בעין כרם למפגש יוצא דופן של מוזיקה, אמונה ורוחניות. במרכז האירוע: מלודי גרייאייז, אינדיאנית אוהבת ישראל מקנדה, שהגיעה עם חברותיה למופע של תופים, ריקודים ולבוש מסורתי, וסיפור אישי מרגש על הקשר שהיא רואה בין עמה לעם היהודי.

יש מפגשים שקשה להגדיר במילים. הם משלבים מוזיקה, תרבות, אמונה ובעיקר אנשים שמגיעים ממקומות שונים ומוצאים לרגע שפה משותפת. כזה היה המפגש המיוחד שנערך היום, שבת אחר הצהריים, בביתה ובגינתה הקסומה של רחל (רייצ'ל) נתנאל בעין כרם, תחת הכותרת "קריאת התוף".

רחל, יהודייה משיחית, פתחה את ביתה ואת לבה בפני אורחים רבים שהגיעו מכל רחבי הארץ. כבר בכניסה הורגשה אווירה אחרת: גינה מקסימה, אירוח מכל הלב, שולחנות עמוסים באוכל נפלא, שיחות בין אנשים שלא בהכרח הכירו קודם, ובעיקר ציפייה למפגש יוצא דופן עם תרבות אינדיאנית שהגיעה אלינו מקנדה.

גולת הכותרת הייתה מלודי גרייאייז (Melody Gray eyes), אינדיאנית בת 55 המתגוררת באזור אדמונטון שבקנדה, ואחת הנשים המיוחדות שפגשתי באירוע. מלודי, שאוהבת את ישראל וביקרה בה כבר תשע פעמים, הגיעה יחד עם חברותיה, כשהן לבושות בלבוש אינדיאני מסורתי, והשתתפה במופע שכלל ריקודים לצלילי להקת התופים האינדיאנית BROKEN WALLS.

בשיחה שקיימתי איתה סיפרה מלודי על הקשר העמוק שלה לישראל ועל אמונתה ביהושע (ישוע). היא מנהיגה את להקת KANATA HOUSE, ומבחינתה הביקורים הרבים בישראל אינם רק מסעות תיירותיים, אלא ביטוי לקשר אישי, רוחני ורגשי עם הארץ ועם העם היהודי.

אחד הדברים המעניינים בשיחה איתה היה האופן שבו היא מחברת בין ההיסטוריה של העמים הילידיים בצפון אמריקה לבין ההיסטוריה היהודית. מלודי רואה דמיון בין גורלם של האינדיאנים, שאדמותיהם נגזלו, רבים מהם חיים כיום בשמורות ומתמודדים עם מציאות מורכבת, לבין סיפורו של העם היהודי, שגם הוא חווה לאורך ההיסטוריה אובדן, רדיפות וסבל.

ההשוואה הזאת, מבחינתה, אינה רק עניין היסטורי. היא נובעת מתחושת הזדהות עמוקה ורצון לראות את ישראל מצליחה ומשגשגת. מלודי דיברה על הדברים בחיוך, בנועם ובכנות. יש בה משהו מאיר פנים, מעין שלווה פנימית ואופטימיות שקשה להתעלם מהן. היא אינה מסתירה את אהבתה לישראל ואת רצונה בטובתה.

ואז הגיע הרגע שבו המילים פינו את מקומן לתופים. צלילי התופים של BROKEN HOUSE מילאו את הגינה בקצב עמוק ועוצמתי. מלודי וחברותיה הצטרפו בריקודים, בלבוש האינדיאני המסורתי, והעניקו לנוכחים הצצה לתרבות, למסורת ולביטוי האמנותי של העמים הילידיים בקנדה. הקצב החזרתי, התנועות והאווירה המיוחדת הפכו את המופע לחוויה שלא הסתכמה בצפייה מהצד. הקהל הקשיב, התרגש, צילם והיה שותף לאנרגיה המיוחדת שנוצרה במקום.

התוף, בתרבויות ילידיות רבות, הוא הרבה יותר מכלי נגינה. הוא נושא משמעות סמלית וקהילתית, ומסמל בין היתר חיבור, מסורת, זהות ורוחניות. תחת הכותרת "קריאת התוף" קיבל המפגש הזה משמעות נוספת: הזמנה להקשיב לא רק למוזיקה, אלא גם לסיפור שמאחוריה.

ואי אפשר לסיים בלי להקדיש כמה מילים למארחת, רחל נתנאל, או רייצ'ל כפי שהיא מכונה. רחל הצליחה להפוך את ביתה ואת הגינה שלה למקום מפגש פתוח, חם ומזמין. הכנסת האורחים, החיוך, תשומת הלב לפרטים והאוכל המצוין שהוגש בשפע, העידו על השקעה גדולה ועל רצון אמיתי לשמח את אורחיה. היא לא רק ארגנה אירוע, אלא יצרה מרחב של מפגש אנושי ותרבותי, שבו כל אחד הרגיש רצוי.

יצאתי מעין כרם עם תחושה שלקחתי חלק במשהו קצת אחר. מפגש שבו תופים וריקודים מקנדה פגשו קהל ישראלי, שבו אמונה ורוחניות השתלבו באירוח נדיב, ובעיקר שבו אישה אחת, מלודי גריי אייז, הצליחה להזכיר לנו שאהבת אדם ותחושת הזדהות אינן מכירות גבולות גיאוגרפיים.

לפעמים לא צריך הרבה כדי לחבר בין עולמות. מספיק תוף אחד, לב פתוח ואנשים שמוכנים להקשיב.

צילומים מהאתר של מלודי גרייאייז