Tourism
מדוע אין מעבורת בין ישראל וקפריסין כשלמעלה מ 150,000 ישראלים תקועים בחו"ל
מכאיב ומעציב עד כמה הממשלה בכלל ומשרד התחבורה בפרט מזלזלים בציבור הישראלי. חוסר אונים וחוסר תפקוד משווע. אטימות שגובלת ברוע כאשר 150,000 ישראלים תקועים בחו"ל ומשוועים לשוב לישראל ואין אף מעבורת שתוכל להחזיר אותם לישראל. מדוע לא מאפשרים לכ 35,000 תיירים השוהים בישראל בניגוד לרצונם לצאת דרך הים, אם שדה התעופה סגור. האם באמת כל כך קשה למצוא חלופה נגישה שתפרוץ את המצור האווירי על ישראל? מדוע מדינת ישראל, מדינת הייטק מערבית, מודרנית, מתקדמת לא מסוגלת להציע קו מעבורת יומית למי שמעוניין בכך? למה לא לאפשר חלופה לישראלים ולתיירים כמקובל בעולם?
שייט בין מדינות בים התיכון ובעולם בכלל
זה חדשות ישנות. מעבורות לאלפיהן מובילות תיירים (וגם מכוניות) מנקודה לנקודה בזמן
קצר ובמחיר סביר. תחליף ראוי ומהנה לטיסה. מדוע אם כן אחרי שנים כה רבות מדינת
ישראל ומשרד התחבורה האחראי לתחום, לא משכיל לפרסם מכרז לקו מעבורת שיאפשר לישראלים
ותיירים לשוט לקפריסין (לימסול למשל) ואף לאתונה (פיראוס למשל) או לאיים רודוס,
כרתים ועוד. לפרסם מכרז ולדאוג לביצועו בלו"ז מהיר וענייני.
כך לדוגמא מעבורת מודרנית תגיע מחיפה
ללימסול בקפריסין בכמה שעות. המחיר הממוצע במעבורת הנהוג באירופה למרחק זה הוא
פחות מ 100 יורו הלוך וחזור. אגב, מחיר הפלגה במעבורת מקפריסין ליוון עולה כ 100
יורו הלוך וחזור. מדובר בשייט שהוא נוח, קל וזמין. אפשר להפליג ליעד ולחזור ללא
תכנון מראש ללא מאמץ. אפשר לשכור תא לשנת לילה ובכך לחסוך זמן ולהגיע בבוקר ללא כל
מאמץ.
מדוע אם כן, על אף שפע היתרונות משרד
התחבורה והשרה מירי רגב, העומדת בראש משרד התחבורה, לא מקדמת הפקת מכרז בינלאומי או ישראלי
שיוציא לאור בהקדם קו מעבורת ימי זול, שמיש, יומיומי ונגיש לציבור?
למרות שישראל נמצאת ממש על שפת הים
התיכון אין למעשה היום קו מעבורת יומי הפועל בין ישראל לקפריסין או ליוון. קו שהיה
בעבר ליוון (קווי פוסידון) הופסק ב 2001 וחברת מעבורת אחרת ששטה לקפריסין הפסיקה
פעילותה בשנת 2008. חברת מנו ספנות שהציעה השבוע את שירותיה דורשת מכל נוסע מאות
יורו להפלגה. קרוז עם קזינו זה לא מעבורת.
מדוע אם כן הרשויות בישראל לא מקדמות או
אפילו מגלות עניין בהקמת מסלול מעבורת חדש שיציע לישראלים אפשרות לשוט ליוון-קפריסין?
מישהו סיפר לי שפעם, בעבר, שרת התחבורה
מירב מיכאלי, נפגשה עם סגן שר הספנות של קפריסין ואפילו שוחחו ואולי השתעשעו ברעיון של מעבורת
אבל כרגיל במקומותינו למעט הצהרה לעיתונות לא נעשה כלום. וכך נתיב מעבורת
יוון-קפריסין, לתייר המעוניין לשוט בים התיכון ולא בטיסה נשאר בגדר חלום.
לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין את
הפוטנציאל בהקמת הנתיב הימי, מקומות עבודה, תחרות מול חברות הטיסה, תיירים שיגיעו
לישראל, נמל חדש ותוסס, לינות, אופציה לצאת עם הרכב ועוד. לכך יש להוסיף את איכות
הסביבה. מעבורת תמיד עדיפה על טיסה ותפחית את טביעת הרגל הפחמנית. לכך יש להוסיף את המרכיב הבטחוני. עוד אופציה
לצמצום בידודה של ישראל ושיקום הקשר עם השכנות קפריסין, יוון ואולי בעתיד גם
טורקיה.
קדימה אנשי משרד התחבורה. זוהי קריאת
השכמה, קריאה לפעולה. אני מחכה בחוף. תעשו ותצליחו.
Stories for you more +
