Space Network News Jerusalem-based news website highlighting positive and inspiring stories & news

השבוע ביקרתי בתערוכה חדשה וייחודית "מצד שני" המציגה עבודות פיסול ועבודת וידאו של האמן צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם במוזיאון מגדל דוד בירושלים. את התערוכה אוצרת אילת ליבר. חלק מהעבודות הן יצירות מותאמות אתר, שנוצרו במיוחד למצודת ירושלים, וחלקן עבודות שהוצגו בעבר בעולם ומוצגות לראשונה בישראל.

התערוכה "מצד שני", שנפתחה במגדל דוד מוזיאון ירושלים ב־18 בספטמבר 2024 מציגה עבודות פיסול ועבודת וידאו של האמן הישראלי הבינלאומי צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם, שחזר להציג בירושלים כ-50 שנה לאחר שעזב את בצלאל. חלק מהעבודות הן יצירות מותאמות אתר, שיוצרו במיוחד למצודת ירושלים, וחלקן עבודות שהוצגו בעבר בעולם ומוצגות לראשונה בישראל בתערוכה זו.

התערוכה, נפתחת בסמוך לציון יום השנה לאסון שפקד את ישראל בשבעה באוקטובר 2023 ונוגעת בליבו של הכאב המפלח שנוכח מאז בחיינו: דרך דימויים מעולם הטבע, היא מציגה את המתח בין הקצוות שבהם נעים האדם והטבע כאחד – בין אבל לצמיחה מחודשת, בין חושך לאור, בין פסימיות לאופטימיות.

התערוכה מתפרשת בין ביתן הכניסה החדש ממערב למצודה, דרך הגן הארכיאולוגי בתוך החצר, ועד לאולם המשושה בשער המזרחי של המצודה.

אילת ליבר, האוצרת הראשית ומנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים מספרת כי "בשעתה הקשה ביותר של החברה הישראלית יצרנו תערוכה שבאה לשאוב נחמה ותקווה מעבודות האמנות הנדירות ביופיין. לדבריה בתערוכה  ׳ מצד שני׳ במבט ראשון נחשף לעיננו עולם מלא צבע ויופי ורק במבט שני מתגלה הנימה האפלה והטרגית שנוגעת עמוק בנפש , בפחד הקיומי אשר כולנו חשופים אליו לאחרונה. ואז, באופן סמלי מראה בן דוד את המחזוריות בטבע, ואנו יודעים שעוד נשוב ונפרח מחדש, כמו הטבע עצמו".

צדוק בן־דוד עוסק קרוב ל־30 שנה בפיסול בברזל ובמתכת. הוא חוקר את גבולות החומר ומגבלותיו, עד שזה הופך תחת ידיו בטכניקה הייחודית לאמן ליצירה דקיקה ומעודנת, כמעט חסרת נפח, הנדמית כמרחפת בחלל, חסרת משקל וכובד.

המתח שבין החומר – המתכות הכבדות – ובין הדימויים מעולם הטבע, קיים בבסיס יצירתו של בן־דוד לצד אלמנט ההפתעה והקסם שהוא יוצר בחומר ובצבע. במבט שני, אלמנט זה מזמין מורכבות גדולה יותר ממה שנדמה בתחילה, כמעט אפלה ומעוררת חשש.

העיסוק בניגודים ובמצבים המשתנים הוא מוטיב מרכזי ביצירתו רבת השנים של בן־דוד: הוא בא לידי ביטוי באופנים שונים דרך שימוש בדימויים מעולם הטבע הפנטסטי, המשמשים כמטאפורה לנפש האדם המורכבת. כמו במילותיו של האמן: "הטבע האנושי נע תמיד בין קטבים: חיים מול מוות, צד פסימי מול צד אופטימי, צד של אסון מול צד של התאוששות ובנייה מחדש, אך כולם כאחד נוגעים במצבו הנפשי של האדם."

בעבודותיו המוצגות בתערוכה ניכר החיבור הממשי בין האדם לטבע בהיותו חלק אינטגרלי מנופי הברושים הניצבים על גג ביתן הכניסה, ובהיותו חלק ממעגל החיים בטבע – משָל לנופי הנפש של האדם.

אין ספק שהממד האקטואלי נוכח באופן ניכר בתערוכה זו. מיצג הווידאו אותו מקום בזמן אחר, שנוצר למעשה בינואר 2023, נראה כמעט נבואי, מוחשי להחריד, כמו המציאות בשדות הנגב המערבי ויישובי גבול הצפון.

הדיאלוג בין צדוק בן־דוד לאילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת מגדל דוד, החל לפני שנים מספר, אך עבודות השימור הנרחבות ותהליך ההתחדשות שעבר מגדל דוד ארכו זמן רב והצריכו המתנה והבשלה, ולדברי האמן: "ירושלים היא חלק מהביוגרפיה שלי," מספר בן־דוד, שבשנתו הראשונה כסטודנט בעיר גר ברחוב הפלמ"ח, סמוך לבית הנשיא; משם עבר לנחלאות ואז לאבו תור. זכורים לו במיוחד טיולי השבת במדבר יהודה, שנהג לעשות לבדו ברגל, יוצא מוקדם בבוקר מביתו ברחוב נחשון לים המלח וחוזר לפנות ערב. "אף אחד לא יכול להישאר אדיש לעיר הזאת, את השכינה פוגשים כבר בשער הגיא," הוא מסכם בחיוך.

בן־דוד מחלק את זמנו בין הסטודיו בלונדון לסטודיו בצפון פורטוגל, אך הוא מרבה לבקר את משפחתו וחבריו בישראל. פסליו מוצבים ברחבי הארץ: כי האדם עץ השדה ביד ושם בירושלים, מעבר לתחום בטיילת הרברט סמואל בתל אביב, צרות בכיכר ברחבת מוזיאון תל אביב ועוד, כוח סוס במוזיאון ישראל ועוד. פסלי חוצות שלו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בארה"ב, אירופה ובמזרח הרחוק.